אולי בשמיים לא רוצים שאתחתן!!

מה הוא הצורך הבסיסי ביותר שהאדם לא יכול לחיות בלעדיו בעולם הזה?

בפוסט בפייסבוק בו שאלתי את השאלה הזו. קיבלתי המון תשובות מעולות! היה יפה לראות שרובכם התייחסתם לצרכים מופשטים-נפשיים, ופחות לצרכים פיזיולוגיים, וגם התחברתי לרוב התשובות.

אבל בפועל, כשמעמיקים בזה,

האדם לא צריך *שום דבר* בעולם הזה! האדם לא צריך *את* העולם הזה!

לא ביקשנו לבוא לפה. להיפך. ביקשנו שלא: "שעל כורחך אתה נוצר, ועל כורחך אתה נולד, ועל כורחך אתה חי, ועל כורחך אתה מת..." (פרקי אבות).

צורך הוא משהו בסיסי שמאפשר לי למלא את הצורך שלי בחיים בעולם הזה. וכל עוד אין לי צורך עצמי בעולם הזה, אין לי שום צורך בסיסי שאני תלויה בו.

אולי זה נשמע קצת אובדני, אבל זה יכול ללכת ממש לכיוון ההפוך! לכיוון שממלא את הלב במוטיבציה ותקווה. תחשבו על זה רגע.

הרי מתגלים בנו צרכים. ואחרי שהבנו שהם לא צרכים שלנו, של מי הם? של מי שהביא אותנו לעולם הזה. הוא "צריך" לכאורה שנחיה פה, הוא "בחר" לברוא אותנו, הוא מקור ה"על כורחך". אז כל צורך שמתגלה בנו, הוא בעצם צורך שלו.

אז רק תגידי רגע נשמה, מה את רוצה לשנה החדשה?

כי הרצון הזה לא באמת שלך. זה הרצון של הבורא.

איך זה מרגיש? מדגדג כזה בבטן?

כן, זה הרצון שלו שתתחתני השנה.

שיהיה לך עושר.

שלום בית.

שמחת אמת.

בריאות.

הרצון שלו, בלבד.

מה את צריכה לעשות?

זו המהות של "עשה רצונך כרצונו"- תביני שהרצון שלך הוא לא שלך, הוא שלו. תעשי בשבילו. כמה הרבה יותר קל לנו לעשות טוב לאחרים ולא לעצמינו. תשתמשי בזה!

עלייך רק למלא יפה את התפקיד שלך בעולם הזה- להיות הזרוע של הקב"ה למילוי הצורך הבסיסי שלו- לעשות לך טוב. קולטת שבשביל זה נולדת? את וה' לא בשני צדדים שונים של המתרס, את רק הזרוע שלו למלא את השליחות להיטיב לך.

טירוף!

שנזכה!

שנה טובה ומתוקה נשמות.

(מתוך דבריו המתוקים-מתוקים של הרב מניס פרידמן)