למה לי להיכנס לנישואין- קשר חונק, מחייב ואינטנסיבי??

ההשפעה של קשרים בינאישיים על ההתפתחות שלנו תמיד ריתקה אותי. עוד ביותר ילדה, כשכולם שיחקו בבובות, הייתי משחקת אותה חלק מהמשחק, אבל באמת מצותתת שעות לשיחות של המבוגרים מסביב, מנסה להבין את האינטראקציות וההשפעות שלהן. ילדות מיוחדת כזו...😏

עם הזמן למדתי שמערכת היחסים הכי דומיננטית בעיצוב האישיות שלנו מגיל לידה היא עם ההורים שלנו. אנחנו עוברים מסימביוזה דרך מרדנות, עצמאות, פחד ואינדיבידואליות בריאה ומשמחת. ואז מה?

פעם אנשים יצאו מיד מבית ההורים לבית הזוגי שלהם. בדורות האחרונים לאחר ההיפרדות מההורים, אנחנו נשלחים לתקופה של כמה שנות עצמאות. ואז, באופן מפתיע, רובינו בוחרים להיכנס שוב למערכת יחסים דומה, שעוברת תהליכים דומים של התקרבות ומציאת נפרדות ועצמאות- זוגיות! הלם!

עד שנפרדת מהקשר החונק עם ההורים, למה ל%^&*^ להיכנס לקשר חונק כפליים עם בן זוג, תחזוק בית ואח"כ ילדים, ועוד מבחירה?!

כששואלים אותי באיזה קטע עשיתי תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית, ומשם עברתי לאימון למציאת זוגיות, זו בדיוק הנקודה.

בעולם פוסטמודרני הרבה אנשים שואלים את עצמם את השאלה הזו. יש שהולכים עם הזרם ונכנסים אוטומטית לזוגיות בלי הרבה מחשבה, יש שבוחרים שלא להתחתן, ויש שמוצאים פתרונות ביניים, כמו זוגיות אל-הורית או קשרים פתוחים, כדי להפחית את המחויבות וה"חנק".

אם כבר אנחנו מניחים שניכנס לקשר דומה שוב- למה להיפרד מלכתחילה לכמה שנים? יותר פשוט היה לעבור מיידית לקשר החדש ולהעתיק אליו את כל המסגרת, ההרגלים והניואנסים!

עם הזמן הבנתי עד כמה לפרק הזמן הזה של העצמאות של המתבגר והבוגר הצעיר יש משמעות מהותית (!) בהתפתחות שלנו בחיים. פער השנים הזה נולד מתוך צורך נפשי, ובעיניי גם היסטורי, ליצור פה דור שלם של קשרים זוגיים אחרים. ברמה אחרת. בתדר אחר. עם משמעות אחרת ומטרה רחבה יותר מפעם.

במילה אחת- הזמן הזה מאפשר בחירה.

מחשבה ובחירה. איזה קשר היה לי, מה אני ממשיכה, מה אני משנה, מה אני מחדשת. איזה קשר אני רוצה, ואיך אני מגיעה לזה.

איזה אדם הייתי ואיזה אדם אני רוצה להיות.

ובאופן קצת יותר עמוק מזה- קשר זוגי הוא המקור של החיים שלנו בעולם, ולכן הוא מעורר שאלות על החיים.

האדם הראשון נולד אמנם בלי הורים ביולוגיים, והוא נולד יחידי בעולם, אבל הוא נולד בזוגיות צמודה, שעברה תהליכים מהרגע הראשון של החיים.

הוא מעלה שאלות כמו- עבור מה אני חיה? מהי מטרת העל של החיים שלי, והאם אני מתנהלת לפיה ביומיום? מה סדר העדיפויות שלי בחיים?

זה לא אומר שבלי קשר אין לנו חיים, אבל כן שהחיים שלנו חסרים, והחוסר הזה מלמד אותנו הרבה על עצמינו.

הוא מאפשר לך לא להיות אחת מאלה ש"זורמים עם החיים", כשבעצם זה אומר לקבל החלטות גדולות כל כך בלי מחשבה מקדימה. ומצד שני, באמת לרצות ולחיות זוגיות ולא לבחור בהימנעות רק כי השאלה הזו קשה ועמוקה.

אם נחזור לבחירה המקצועית שלי, יכולתי לבחור לעסוק בקשרים בשלבים הראשונים, כאשר מדובר בקשר "אין ברירה" כזה, ולנסות לתקן שם כמה שאפשר. זו אופציה מעולה ומשמעותית!

ובכל זאת, עם הזמן בחרתי לעסוק בקשרים בשלב הבוחר, המודע והמושכל, כי אני מרגישה שיש שם הרבה יותר מרחב עבודה ושינוי. הבחירה והרצון מביאים איתם אין סוף גבולות לכלים שאפשר לבנות וגם לאורות שאפשר להוריד לתוכם.

בעיניי זה חלק מהעבודה הנפלאה של תקופת הרווקות. גם אם הוא לפעמים מלאה ומעצבן, הוא מבורך, והוא-הוא החיים עצמם. ובהכי קיטש, אבל הכי נכון שיש- קחי את ההמתנה כמתנה!!

שתפי אותי- מה איתך, איזו עבודה את עושה בתקופה הנפלאה הזו של הרווקות?