נשים שמתגרשות הן נשים שהעצימו אותן יותר מדי

~2:30 לפנות בוקר~

לא מצליחה להירדם.

חושבת על זה.

מנסה להבין את זה.

נקרע לי הלב. ממש.

ברמה שאני צריכה לשבת תקופה.

לאחרונה שומעת על זה הרבה. הודעות גירושין, לפעמים ביטולי אירוסין או קרוב לזה. זה מדיר שינה מעיניי.

אני נשארת ערה מנסה להבין מה קורה שם. קצת נסדק לי האמון. ראיתי מערכות יחסים משגשגות, ופתאום זה נעלם? איך זה נשבר ככה?

נכון שילדים ופרנסה ועול החיים זה טריקי, אבל עד עדי כך?

וכשאני מחפשת מכנה משותף, הרבה פעמים הוא דומה. לא משנה באיזה גיל הם התחתנו, כמה ילדים ומה ההשכלה, בסוף, הרבה פעמים ההחלטה תגיע בעקבות טיפול. בד"כ של האישה.

היא מועצמת, לומדת לשמוע את עצמה, להשמיע את עצמה לבן הזוג, לחיות את עצמה. ואז-להתגרש.

איזה באסה! איזה פספוס נוראי!

כאילו העצמה נשית היא מילה נרדפת לגירושין.

מה אפשר ללמוד מזה? לא ללכת לאימון או טיפול? להיזהר ממאמנים?! ממימוש והגשמה??

המחשבה הזו שוקעת בי טיפה ואני מבינה שלא.

להיפך.

למהר!!!

למהר ללכת לאימון או טיפול!

למהר ככל הניתן לשמוע את עצמך, לחיות את עצמך!

לשני בני הזוג אני אומרת את זה, אבל בעיקר לאישה.

לפני שקשה ממש-

לעצור כל הזמן, לפחות פעם בשבוע,

לשאול את עצמך מה עושה לך טוב?

מה ימלא אותך עכשיו?

מה כבר ממלא אותך?

מה מפריע לך?

מה נוגע בך?

ותעשי עם זה משהו-

תשתפי אחרים,

תתחילי לחיות את החיים אחרת,

תספקי לעצמך צרכים אמיתיים ולא מזויפים,

תעשי!

זה כל כך דחוף, שבא לי לשלוח כל בחורה ואישה לרופא שלה לקבל ממנו מרשם כזה, שבועי!

לא רק כי זה מונע ופותר בעיות בזוגיות.

פשוט כי זה מציל חיים בכ"כ הרבה אופנים.

זה מגלה את החיים האמיתיים.

גירושין זה רק סימפטום אחד אפשרי מבין מגוון...

כשאת לא דואגת שיהיה לך טוב כמו שמגיע לך,

ה' דואג להראות לך את זה במיליון ואחד אופנים-

הגוף יתחיל לתת אותותיו,

הנפש תקטרע,

בעבודה שום דבר לא יסתדר,

ופתאום בלבול,

פיטורים או התפטרות וקשיי השתכרות,

אבל מעל לכל- רואים את זה בגירושין.

כי רק שם ה' אומר לך הכי טוב-

אם לא תהיי בטוב עם עצמך,

לא תוכלי להיות בטוב גם עם בן זוג,

וגם איתי.

שימי לב. אלייך.